אמינוב נ' בזק בינלאומי בע"מ

פסק דין

הרקע לתביעה:

ענינה של התביעה שלפני, בהתקשרות בין התובעת לנתבעת לקבלת שירותים על ידי הנתבעת לקו אינטרנט ולשירותי תוכנת אנטי וירוס למחשבה של התובעת.

טענות הצדדים:

לטענת התובעת, היא התקשרה עם בזק (ולא בזק בינלאומי) ובמסגרת כוללת גם קיבלה שירותי אינטרנט מהנתבעת.

לטענתה, פנו אליה נציגים של הנתבעת בהצעה לקבל שירותים של אנטי וירוס.

משהסכימה גם לקבל שירותים אלה, שילמה באופן סדיר עבור שירותים אלו ושירותי האינטרנט ושירותי הקו הביתי, דרך חברת בזק.

לטענתה ב12/12/11 התקבלה שיחת טלפון ממשרד עורכי דין המיצגים את הנתבעת והודיע לה כי קיים חוב שהיא אמורה לשלם לנתבעת.

לטענתה, החוב הוא בשל שירותי אנטי וירוס שלא שילמה במשך חצי שנה.

התובעת טוענת כי הקפיאה את קו האינטרנט ולמעשה היה על הנתבעת גם להקפיא או לבטל את שירותי האנטי וירוס.

למעשה טוענת התובעת כי אין לה חוב לחברת בזק בינלאומי ומאחר שהיא הוטרדה פעם אחר פעם על ידי משרד עורכי הדין שמיצג את הנתבעת, הגישה תביעה זו.

התובעת טענה כי נגרמו לה נזקים כדלקמן:

"טרחה ימי עבודה לתהליכי תביעה 5 X 200 ₪ = 1000 ₪

נסיעות לבית המשפט 5X 35 ₪ = 175 ₪

אגרה בית משפט 1X 75 ₪ = 75 ₪"

ובסך הכל תבעה סך של 1,250 ₪.

לטענת הנתבעת בחודש מרץ 2011 פנתה התובעת למוקד השירות של הנתבעת בבקשה לביטול חבילת הגלישה.

לטענתה, התובעת לא ביקשה לבטל את חבילת האבטחה על אף שנאמר לה מפורשות כי מדובר בהתקשרויות שונות.

עוד טוענת הנתבעת, כי חבילת הגלישה הוקפאה למשך 3 חודשים בלבד, והתובעת פנתה ביום 15/6/11 על הנתבעת, שוחחה עם מוקד שירות הלקוחות והחליטה כי היא מעונינת לבטל את חבילת הגלישה בלבד, משום שבחרה לרכוש שירותי אינטרנט מחברת בזק.

לטענת הנתבעת התובעת לא ביטלה גם את שירותי האבטחה, ובמעמד ההצטרפות לשירותי האבטחה קיבלה רשיון לשימוש בתוכנה, ואם היא מבקשת לבטל את שירותי האבטחה עליה למסור את מספר הרשיון שקיבלה בחזרה לבזק בינלאומי.